בקשיבות 

בכל גיליון נאסוף מהקהילה דימויים, מילים ותחושות סביב הנושא המרכזי, ונשזור אותם לכדי יצירה משותפת. לקראת הגיליון הנוכחי, המוקדש לנושא טבע,...

מפת דרכים לנפש בימי מלחמה וקרע חברתי את המאמר הזה אני כותב כאשר מולי נפרס ים התיכון. מדי פעם, כאשר נעשה חם מדי אני ניגש אליו, טובל במים המלוחים ושב לכתוב בצילייה, המגנה עלי מן השמש. ברקע יש מלחמה מתמשכת, סבל אנושי מרוכז ומתמשך ושסע חברתי, מהחריפים ביותר שידעה ישראל. האם קיים משהו שבאמת יכול להפריד אותי מן הים, בין אם אני בתוכו ובין אם אני צופה עליו? האם קיים משהו שבאמת יכול להפריד אותי מן המלחמה, בין אם אני בתוך תוכה ובין אם אני צופה עליה מרחוק? האם קיים משהו שבאמת יכול להפר

מבוא במאמר זה אבחן הקשרים תיאורטיים ומעשיים בין תהליכי יצירה של צבע טבעי (המופק מאדמה, סלעים וצמחים) לבין עקרונות המיינדפולנס, כפי שהם משתקפים בפסיכולוגיה הבודהיסטית ובהתערבויות עכשוויות מבוססות מיינדפולנס. מטרת החקירה היא לבחון האם וכיצד תהליכי הפקה של צבע טבעי והיצירה אתו יכולים להוות כלי טיפולי, מדיום להתמרה תודעתית ותרגול מיינדפולנס. לעולם הצבע הטבעי נחשפתי במהלך סדנאות מיינדפולנס ויצירה, שאני מנחה, המשלבות יצירה והתבוננות לצד תרגול קלאסי בטבע. יצירת הצבע מאדמה החלה כהתנס

מתוך התערוכה 'גוף הופך מקום' במוזא "שיר ערש" הוא מיצב וידאו דו־ערוצי המציג בשתי הקרנות פעולות המתרחשות בו־זמנית, בשני מרחבים טעונים: חדר אוכל נטוש של קיבוץ בעמק, ושדה חקלאי חרוש ובו תלמים לפני זריעה. שני המרחבים מזוהים עם אידיאולוגיה חלוצית־קיבוצית שהייתה נדבך מרכזי בזהות הישראלית – נוף חקלאי וחיים קהילתיים – ומעלים שאלות על זיכרון, פרידה ושייכות במקום שעובר שינויים ערכיים עמוקים. בחדר האוכל שנעזב, נראית אישה מבוגרת שוקדת בדממה על סדרת פעולות חוזרות של טאטוא, פריסה, מדידה וק

If we could surrender to earth’s intelligence, we would rise up rooted, like trees / Rilke התמודדות עם אבל ושכול, בפרט מאז השבעה באוקטובר 2023, יוצרת מציאות חדשה, שבה נסדקת תחושת הביטחון הבסיסי וכבר לא ברור על מה ניתן להישען, על מי לסמוך ובמה להאמין. מתגבשת ההבנה שהתערבויות פסיכותרפויטיות קלאסיות, המבוססות בעיקר על שיח, לא תמיד מספיקות כדי לגעת בממדים הלא-מילוליים של חרדה, אובדן וטראומה. תוכנית 4 היסודות מציעה גישה אחרת לצמיחה מתוך השבר: באמצעות עבודה של התחברות קשובה לטבע*

״ופקחת ביום ההוא את עיניך, בן אדם, והצצת ישר לתוך עיני הטבע, וראית בהן את תמונתך וידעת כי אל עצמך שבת, כי בהתעלמך מן הטבע התעלמת מעצמך...״ - א. ד. גורדון פתח דבר המאמר מבקש להגיש דרכים מעשיות לריפוי – עצמי ותרפויטי – באופנים מבוססי מחקר, לשיקום ולחיזוק נפשי על ידי התחברות לטבע. זהו מאמר הרחבה של מודל כוח הטבע, ועניינו השלבים של ההתחברות לטבע. ראשית, נראה, איך ההתחברות לטבע משקמת, ובהמשך, אבקש להמשיג את השלבים של ההתחברות לטבע כדי לתת "מפת דרכים" שתאפשר לבחון את הימצאותנו בתהל

לילה קמחי, מורת דהרמה בישראל ובעולם, מובילה מסעות רוחניים ויוצרת מרכז המדיטציה האקולוגי 'עלי אדמות', חיה בתנועה מתמדת בין לימוד לבין הדרכת מסעות ברחבי העולם. ד"ר איריס ג. כהן, ממערכת כתב העת בקשיבות, תפסה אותה ברגע נדיר של עצירה כדי לחקור יחד את הקשר בין טבע למיינדפולנס - נושא הגיליון הנוכחי. הנכם מוזמנים להצטרף למפגש אותנטי שמזמין לחיבור עמוק עם האמת הפנימית והרצון לעשות טוב בעולם. תבנית ציטוט ביבליוגרפי (APA7): גרוס-כהן, א׳, וקמחי, ל׳. (2025). על טבע, קשיבות ותרנגולות: שיחה

או: שנתי הראשונה במערכת החינוך כמורה למיינדפולנס הדרך מביתי לבית הספר עוברת בדרך נוף, בין שדות מושקים ומתורבתים לטבע פתוח. היא משקיפה על הר הגלבוע ועל הרי ירדן במרחק. לאורך השנה אני זוכה לראות את הדרך עוברת טרנספורמציה מתמדת: מיובש וקוצים לגוונים של ירוק מהפנט ומשתלט, פריחות בר בצהוב, סגול ולבן, ועד לזהב של חיטה בשלה. בשמיים אפשר למצוא ענני נוצה מרחפים, אפור של גשמים עם קשתות שלמות, שמש חזקה שצורבת את עורי וערפל של בוקר שיורד ועוטף את הדרך. מעל הדרך דואות ונודדות ציפורים בעונ

חציית נהר החיים בסירה פתוחה אסף קידר הוא מתרגל בודהיסטי ותיק המתאר תחילה את הסתגלותו ללו"ז הפתוח והזורם של קבוצת התנועה האותנטית. הוא ממחיש בכתיבתו כיצד משפיעה הבניית התרגול על תודעת המתרגל. הבודהה לימד כי משחצית את הנהר אתה יכול לשחרר את הסירה. במילים פשוטות הוא אומר שדרך התרגול מעבירה את האדם ממצב שבו פעילותו מותנית בעברו ובעיוורונו, למרחב פנימי שבו האדם חופשי לבחור בין אפשרויות פעולה שונות. כשהוא בגדת הנהר השנייה האדם מביט בהתנהגותו הנרקמת מרגע לרגע, ומסגל מרווח המקנה בחיר

בגיליון הקודם פתחתי את הפינה "טיפול ממוקד חמלה עם גבו" בתיאור רעיון החמלה ועם ניסיון לתאר את גישת ה-CFT. בתיאור תפיסת החמלה לא נכנסתי לאחד הרעיונות המרכזיים, אליו אכנס כאן. זוהי ההבנה של איכויות החמלה. כלומר, איכויות פסיכולוגיות ורוחניות שונות, המרכיבות יחד תפיסה שלמה יותר של התודעה החומלת. אחת הדרכים המרכזיות שגילברט מציע להבנת הדרך שבה ניתן לפתח חמלה עצמית, בעזרת אימון חומל של התודעה (Compassionate Mind Training), היא חלוקת החמלה למרכיבים או לאיכויות (Gilbert, 2010). אלו למ

מבוא גישת אקו-הוקרה מתמקדת ביחסי אדם-טבע במארג היחסים הסוציו-אקולוגי וברווחה מבוססת טבע (Nevo, 2025). הגישה מתוארת כמודל תרפויטי-פדגוגי, המסייע בטיפוח יכולת הכרתית-תודעתית להוקיר את היחסים והרווחה שבהם בתוך מצבור של חוויות חיים אישיות וקולקטיביות. באמצעות תרגול וחקר חווייתי מתפתחת פרספקטיבה מתהווה של אקו-הוקרה, המחברת למקורות הרווחה שבטבע (Nevo, 2019). זוהי פרספקטיבה שמכירה במאפיינים האנתרופוצנטריים (האדם במרכז) והאקוצנטריים (האדם חלק מהמערכות האקולוגיות) של היחסים. נקודת מבט