בקשיבות 

כיצד ניתן להשתחרר מרגשות לא נעימים? באופן אינטואיטיבי, רבים מאיתנו מנסים להימנע מהם – להדחיק, לברוח, או "לפתור" אותם במהירות. אך לעיתים, ככל שאנו נאבקים יותר, כך הרגש הופך עיקש ונוכח יותר. גישות טיפוליות שונות מציעות גישה אחרת: הדרך להשתחרר מהאיום היא דווקא להתקרב אליו – לפגוש אותו מתוך מודעות, יצירתיות וחמלה. זהו עיקרון מרכזי בטיפול מבוסס מיינדפולנס. במאמר זה, שלושה אנשי טיפול מציגים פרספקטיבות שונות על התמודדות עם רגשות מאיימים. רונן קובלסקי מתאר כיצד פסיכותרפיה בתיאטרון פל

ליונתן ז"ל, באהבה ובגעגוע. הקדמה באחד הימים, כאשר יונתן דומיניץ, מבכירי מורי המדיטציה בישראל, היה כבר בשלבים מתקדמים של מחלת הסרטן, ישבנו יחד בבית קפה במרכז תל אביב. יונתן דיבר על המוות ועל החיים בצילו, ואז לפתע עצר והצביע על העץ שמולנו. היה זה עץ רגיל לחלוטין, שחלפתי לידו אינספור פעמים. "תראה את העץ הזה! תראה איזה יופי!" הוא אמר, צוחק ודומע מהתרגשות, ואני אתו. איני יודע אם הייתה זאת הפעם האחרונה שראה אותו, אבל עבורי היה זה כאילו אני רואה אותו לראשונה, ואת שמחת גילויו והיותנו

תרגום: סמדר ברגמן תקציר מאמר זה בוחן את תפיסת החופש, כפי שהיא מתהווה באמצעות "מיפוי גוף בשיטת קול.בי", תרגול סומטי והבעתי, שמשלב התמקדות קשובה, יצירתיות ומודעות הנחווית בגוף. את שורשיו של תרגול זה ניתן למצוא בעקרונות ההתמקדות ובתפיסות מהותיות של המיינדפולנס (קשיבות). התרגול מדגיש את החוכמה המובלעת של הגוף ואת יכולתו לממש תפיסות ריפוי פנימיות. המאמר יציג את היסודות התיאורטיים של השיטה, כמו גם את יכולתה לקדם חופש פנימי על ידי שחרור מגבלות רגשיות, מנטליות ופיזיות. בנוסף לכך, יוצ

תבנית ציטוט ביבליוגרפי (APA7): גרוס כהן, א׳ והרמון, ח׳ (2025). מה בין חופש לדרקונים: שיחה ברוח הבודהיזם עם חגית הרמון [שיחה מצולמת]. בקשיבות, גיליון 2. https://psychotherapy.educare.co.il/post/מה-בין-חופש-לדרקונים-שיחה-ברוח-הבודהיזם-עם-חגית-הרמון

במאמר זה אציע מפה ודרך תרגולית, המבוססים על תנועה בין חמישה סוגי יחס לעצמי ולאחר, התחומים בשני מצבי תודעה מנוגדים. חמשת סוגי היחס מתכתבים עם עבודתם של חוקרים עכשוויים מובילים בתחומי המיינדפולנס והחמלה, והם: תקיפה עצמית, ביקורת עצמית, מדידה והערכה עצמית, קבלה עצמית וחמלה עצמית. שני מצבי התודעה הנוספים המתוארים כאן מוכרים לנו מתחומי המדיטציה והפסיכולוגיה, והם: נפרדות או נתק ואחדות או אי-שניות. ברצוני להציע, כי הדרך המיטבית מנפרדות לאחדות, אשר יש הקוראים לה "הדרך הרוחנית", ניזונ

קשה לכתוב בימים אלו על חופש, כאשר חטופות וחטופים עדיין נמצאים בשבי החמאס והמלחמה ממשיכה וגובה קורבנות נוראיים מכל תושבי האזור. מצבם של החטופים ושל קורבנות המלחמה הוא שלילה כמעט מוחלטת של חופש (ואני כותבת "כמעט" מתוך אמונה שתמיד יש בנו חלק שאין לאחר שליטה בו), כמו מזכיר לנו עד כמה אנחנו חופשיים: יכולים להלך ברחובות, לראות אור שמש ושמיים כחולים, לקבל החלטות פרוזאיות. ועדיין כדאי שנכתוב על סוגים שונים של חופש ועל הרצון לכונן חברה שבה מטפחים תנאים התומכים בחופש. מאמר זה מבקש להפ

בודהה נולד לפני כ-2,500 שנה ואילו עמנואל לוינס נולד ב-1906, לפני כ-120 שנה. לוינס לא היה בודהיסט. הוא היה פנומנולוג, תלמידם של הוסרל והיידגר. למיטב ידיעתי, לוינס לא הכיר כתבים בודהיסטיים, ומקורות ההשפעה שלו היו שונים לחלוטין. הוא הושפע, בין היתר, ממוריו הוסרל והיידגר, מהפילוסופים פרנץ רוזנצוויג וברגסון, מהספרות הרוסית, משקספיר ומהקלאסיקה הצרפתית, שאליה התוודע דרך ידידו הקרוב, מבקר הספרות, מוריס בלאנשו. בנוסף לכך, לוינס הושפע עמוקות מסיפורי המקרא, שעליהם אמר – בשיחותיו עם פיל

מתוך הספר: "חמלה רדיקלית" מאת אסף סטי אל-בר פרק אחד־עשר דוקהה מסוג חדש מחייבת דרך התמודדות חדשה. אם הבעיה העיקרית של האדם הפוסט־מודרני היא יצירת קשר עם אחרים, מתבקש שחלק מרכזי בדרך יהיה כרוך בקשר עם אחרים, במפגש, בזיקה. גם לא ניתן להתעלם ממבנים חברתיים חדשים שמשעתקים את הסבל ומנציחים אותו, בדמות התמסדות הרעלים (השתוקקות, סלידה ובורות)לתוך המבנה החברתי. אך תפיסת התמסדות הרעלים שמציג לוי מציעה תקווה גדולה לתיאוריה הביקורתית ולאנושות. אם חלק גדול מהבעיה מקורו בהתמסדות הרעלים, מש

בדומה לטקס הסווט-לודג׳ האינדיאני, שהיווה השראה לשמו, הסונולודג׳ מייצר חוויה של התקרבות לאדמה, לתחושות קדומות של ציפה ברחם ויציאה לאוויר המדמה תחושת לידה. הוא מבוצע בהופעות חיות, שבהן אני מנגן לקהל שכוב. השימוש בטכניקות שירה גרונית, המוכרות במגוון מסורות מרחבי העולם, יוצרות טקסטורות קוליות לאורך צליל ממושך, משקיטות את התודעה, יוצרות ניתוק מתחושת זמן ומאפשרות הקשבה והתמסרות לדמיון ולדימויים ויזואליים בתוך הראש. בהמשך, נגינה בכלי נשיפה לאורך זמן ובצלילים ממושכים פותחת עוד אפשרוי

המציאות הפוליטית והביטחונית בישראל משפיעה על כולנו, אם כי בדרכים שונות, ויוצרת אתגרים משותפים שדורשים הקשבה הדדית והבנה. אצל רבים, המציאות מעוררת תחושות של אי-ודאות ודאגה, ואף תחושה מתמשכת של מצוקה, אשר הוחרפה מאז שהחלה המלחמה. ההשפעות ניכרות בכל רובדי החיים: ברמה הכללית – תחושת הביטחון הציבורי התערערה, וברמה האישית – עולות תחושות של חוסר יציבות ופחד מתמיד. שינויים אלו מביאים באופן ישיר לצמצום החופש. ביטויים מוחשיים של פגיעה בחופש כוללים הגבלות על חופש התנועה, מחסומים והפחדות