בקשיבות 

תקציר טיפול קבוצתי בטראומה באמצעות גלישת גלים היא גישה טיפולית אינטגרטיבית חדשנית, המשלבת פעילות גופנית אינטנסיבית, בעלת ממד רוחני משמעותי, עם מעגלי שיח מכווני תובנה ושילוב חברתי. התערבות הוליסטית זו נמצאה יעילה במספר היבטים המספקים מענה לאשכולות הסימפטומים השונים בטראומה, כגון: מתן הפוגה, חיבור לגוף, הרחבת הגמישות המחשבתית, מסוגלות, שייכות וחמלה. במאמר זה אתמקד באופן שבו באים לידי ביטוי – בטיפול קבוצתי בגלישה עבור נפגעי טראומה – שלושת רכיבי החמלה העצמית: קשיבות, אנושיות משות

לפני שני עשורים, טרם נחשפתי בצורה משמעותית למקצוע הטיפול ובחרתי להיות מטפל, נהגתי לצפות בתוכנית הטלוויזיה "הלוחש לכלבים", בהנחיית מאלף הכלבים סיזר מילאן. התוכנית עסקה בעבודתו של מילאן עם כלבים המתמודדים עם קשיים התנהגותיים ועם בעליהם, ובמהלכה חזר על עצמו מבנה טיפולי די מעניין. מילאן נהג לפגוש כלבים שהתנהגותם התאפיינה בתוקפנות, פחד או קושי בוויסות, ולעבוד עמם באופן פרטני. אולם בשלב מסוים בתהליך היה מכריז: "ועכשיו אני אקח אותו ללהקה שלי". ה"להקה" הייתה קבוצת כלבים קבועה שעמה נה

המפגש עם לימוד ותרגול מיינדפולנס מתרחש לרוב במסגרת קבוצה. לדוגמה, אנשים רבים פוגשים לראשונה את התרגול בתוכניות מבוססות מיינדפולנס (Mindfulness-based programs; MBPs) הנפוצות בחברה המערבית: mindfulness-based Stress Reduction (MBSR; Kabat-Zinn, 2013) ו-Mindfulness-based Cognitive Therapy (Segal, Williams, & Teasdale, 2002). מתרגלים רבים אף מעידים שהמסגרת הקבוצתית תומכת בתרגול האישי שלהם (Tobias Mortlock, Alapati, & Edginton, 2025), ממצא שעשוי להפתיע לאור התפיסה הנפוצה שתרגול מיי

שינוי התנהגותי הוא תהליך מרתק ומאתגר. מטופלים רבים מגיעים לטיפול כשהם קרועים בין הרצון העז להשתנות לבין הפחד מהמחיר שהשינוי דורש. במרחב הקבוצתי בתחום ההתמכרויות, האמביוולנטיות הזו נוכחת בעוצמה כפולה ומכופלת. במאמר זה ארצה להציג את הגישה המוטיבציונית, העבודה עם מיינדפולנס והיישום המשולב שלהן בקהילה שיקומית לטיפול בהתמכרויות. שילוב בין שני עולמות תיאורטיים ופרקטיים, בין הגישה המוטיבציונית (Motivational Interviewing - MI) ואימון בקשיבות (Mindfulness) – מייצר סינרגיה טיפולית יוצא

בשיחה עם ד"ר איריס גרוס כהן, מטפלת בתנועה, גלית תשתף בעשייה שלה - איך התחילה, למה דווקא גוף בוגר, על נוכחות במרחב פרפורמטיבי ועל מעבדה קבוצתית כהשראה להתפתחות שפה תנועתית אישית ושכלול מלאכת ההתבוננות.

מחשבות מהשטח על הוראת קשיבות בקבוצות מיומנויות לאנשים בעלי פגיעות רגשית גבוהה מבוא באחד ממפגשי קבוצת מיומנויות DBT התבקשה הקבוצה לתרגל, במשך כמה דקות, התבוננות בתחושות הגוף ללא ניסיון לשנותן. בתום התרגול אמרה אחת המטופלות[1]: "כל החיים ניסיתי להיפטר ממה שאני מרגישה. זו הפעם הראשונה שמישהו מציע לי פשוט להיות עם זה, וזה מרגיש לי בלתי אפשרי". המשפט הזה מגלם פרדוקס מרכזי בעבודה עם אנשים בעלי פגיעות רגשית גבוהה: דווקא המיומנות שנועדה ליצור מרחב בין האדם לבין החוויה הפנימית שלו, הי

חלק ראשון: מערכת האיום מודל המערכות לוויסות רגשי של פול גילברט במאמר זה אציג בפירוט את מודל שלושת המערכות לוויסות רגשי של ה-CFT (Gilbert, 2009). זהו מודל "הדגל" של הטיפול ממוקד חמלה, והיכרות עמו מאפשרת לנו כלי בהיר וחזק למודעות למצבנו הרגשי, הבנת הדינמיקה הרגשית, ושפה שבה נוכל לתקשר זאת עם עצמנו ועם אחרים. "מודל המעגלים" או "מודל המערכות הרגשיות" כולל שלושה מעגלים אשר כל אחד מהם מסמל מערכת רגשית אחרת, וחיצים המסמלים את היחסים ביניהן. המערכות הן: מערכת האיום וחיפוש הסיכונים –

קבוצת טיפול בתנועה מבוססת קשיבות לילדים על הרצף האוטיסטי מאמר זה מוקדש לשתי המחנכות הנפלאות של שתי כיתות התקשורת בבית הספר "בלוך" ברמת גן, מ' ו-א', גיבורות המסע בעיניי. בזכותן התאפשר המסע הזה, ויכולנו כולנו לצלוח שוב ושוב את הנהר הסוער, על אף הפחדים, החששות, האתגרים ואי-הוודאות, על רקע חוסר הרציפות שכפתה המלחמה. * לשם שמירה על פרטיותם, שמות הילדים המוזכרים במאמר (ובכללם 'פ'') בדויים, ופרטים מזהים נוספים שונו. מבוא פ' (שם בדוי), נער בן שתים-עשרה על הרצף האוטיסטי, נוטה לתגובות