כסערה המעמיקה את שורשי העץ: איך לשקם ולבסס יציבות נפשית באמצעות התחברות קשובה לטבע?

״ופקחת ביום ההוא את עיניך, בן אדם, והצצת ישר לתוך עיני הטבע, וראית בהן את תמונתך וידעת כי אל עצמך שבת, כי בהתעלמך מן הטבע התעלמת מעצמך...״

- א. ד. גורדון

פתח דבר

המאמר מבקש להגיש דרכים מעשיות לריפוי – עצמי ותרפויטי – באופנים מבוססי מחקר, לשיקום ולחיזוק נפשי על ידי התחברות לטבע. זהו מאמר הרחבה של מודל כוח הטבע, ועניינו השלבים של ההתחברות לטבע.

ראשית, נראה, איך ההתחברות לטבע משקמת, ובהמשך, אבקש להמשיג את השלבים של ההתחברות לטבע כדי לתת "מפת דרכים" שתאפשר לבחון את הימצאותנו בתהליך היחסים בין האדם לטבע. אטען שקשיבות-טבע, התרגול של מיינדפולנס משולב טבע, מאפשר את ההתקדמות בין השלבים. כל שלב כולל בתוכו את התובנות מהשלבים הקודמים ומוסיף תובנה חדשה, ששונה איכותית מהקודמות לה. התובנות הן לגבי הטבע החיצוני. ההפנמה של התובנות, כאשר הן מוכללת לטבענו הפנימי, היא המאפשרת את המעשה הטיפולי המשקם. במהלך המאמר אשלב עצות מעשיות יישומיות לצד מידע מחקרי.

מבוא

מאמר זה נכתב בעיצומה של מלחמה איומה, בחודש אב תשפ"ה, חודש שמזכיר את החורבן שכבר ידענו. לאחרונה התפרסם מאמר סקירה, שמעלה מספר מחקרים, סוקר אותם ומראה שמעבר לסוגי ההתערבויות, כאשר נעשו התערבויות מבוססות טבע, הצליחו להביא לשיפור בסימפטומים של הפרעת פוסט טראומה (Genç & .Alkar, 2025) במאמר זה יתוארו המנגנונים שבהם הטבע משקם, כדי שכל אחד ואחת יוכלו לזהות באיזה שלב הם בתהליך היחסים המשקמים עם הטבע, וכיצד ניתן להתקדם בתהליך. המנגנון המאפשר את כוח הטבע בשיקום הוא התחברות לטבע (Nature Connectedness), שהיא התפיסה הסובייקטיבית של אדם לגבי הקשר שלו עם העולם הטבעי. מדובר במבנה פסיכולוגי, המשקף כיצד אנשים חושבים, מרגישים ומתייחסים לטבע. התחברות זו היא הבסיס ליתרונות רבים עבור בני אדם והטבע כאחד, והיא מתאפשרת ומקודמת באמצעות מיינדפולנס.

לאורך שנות עבודתי כפסיכולוגית חינוכית ומטפלת בטבע, היו רגעים שבהם ראיתי ריפוי שלא היה מתאפשר לולא הקשר עם הטבע. למשל, באחד מביקוריי ביער ביחד עם מטופל מתבגר, הוא דיבר מהר, הלך מהר ועיניו התרוצצו. אבל כשהתיישבנו לצד הנחל, משהו החל להירגע. הוא שוחח וכשנשר עלה מהעץ, שנינו עצרנו להתבונן בו. העלים שנשרו פיסקו את השיחה שלנו ואפשרו קצב אחר. לראשונה בטיפול יכולנו לחוות את היכולת להאט ואת ההשפעה של המקצב החדש. אחרי המפגש, הוא פחות נזקק לסיגריות ולסמים שהוא צרך, החל לצאת יותר למקומות ברגל ולתרגל את ההליכה האיטית.

איך הטבע מרפא?

בספר "להחליף את המים של הפרחים" מאת ואלרי פרין (2020), מתואר תהליך שיקום של אמא שכולה מאבל כבד כאשר היא מתחילה עבודה כגננית בית הקברות. הספר מתאר את שלבי ההחלמה בתיאורים שובי לב של האופן שבו היא שותה חליטות טבעיות, מתחילה לחוש את הריח של בושם הפרחים ומתחברת ליופי של הפרחים. החיבור לחושים הוא אחד מהמנגנונים המאפשרים תרגול של מיינדפולנס, תרגול של נוכחות בקשב מלא לרגע ההווה. בספרם של ברגר ולהד (2011) על טבע-תרפיה, נדונה בהרחבה חשיבות ההדדיות בין הטבע למטופלים לצורך צמיחה ממשבר ושיקום הסביבה, והאופן שבו שיקום הסביבה מאפשר ומעודד את הצמיחה מהטראומה. מאמר זה מושפע עמוקות מעבודתם הנרחבת. במאמר המתאר את המודל של כוח הטבע (הראלֿ, 2022), מפורטים שלושת קודקודי המשולש המרפא, כלומר הגורמים המרפאים של הטבע:

1. ויסות עצמי רגשי בעזרת רגיעה, קשב וביתיות

ברמה האישית, הטבע מאפשר לנו ויסות רגשי מהיר בזכות שלושה גורמים עיקריים: הטבע מפחית מתחים, משקם קשב, ותיאוריית הביופיליה (וילסון, 1984) המתארת[EM1]  כיצד הטבע מרפא, משקם את מערכת החיסון, ומאפשר לנו תחושת ביתיות, בעצם משיכתנו הטבעית האבולוציונית לטבע.

2. חיזוק חברותיות ותרגול אכפתיות

הטבע גם מגביר את רמת הנדיבות שלנו, החברותיות שלנו, ומספק הזדמנויות לתרגול של הענקה אכפתית וחמלה דואגת. כך מגביר הטבע את כישורי החברה שלנו וגורם לנו להיות חברותיים יותר.

3. חיבור לטבע, כמעגל שייכות המאפשר פשר והבנה

לאדם יש צורך בתחושה של רציפות (קוהרנטיות), הנוצרת משילוב של אירועים וחוויות חיים, כחלק מרצף ומהיסטוריה. תחושה זו מקנה לאדם עוגן, המשכיות ושייכות להקשר רחב יותר מהקיום הפרטי (רוסו-נצר, 2021). החיבור לטבע מאפשר רציפות כזו, ואף למעלה מזה, הוא מאפשר חיבור לערך ולמשמעות רחבה בהרבה מהקיום הקטן והאישי.

על בסיס מודל זה, של כוח הטבע, פיתחנו, שותפתי, רביד בוגר ואנכי, מספר התערבויות טיפוליות, כדוגמת קבוצת כוח הטבע (בוגר והראל, 2025), וארבעת היסודות (בוגר, ראו בגיליון זה). כעת אבקש להרחיב את המודל ולהוסיף לו את שלבי התהליך של ההתחברות לטבע, כלומר את הציר האנכי של החיבור לטבע.

שלבים בהתחברות לטבע

את היתרונות הרבים של השפעות הטבע על אנשים, ניתן להשיג באמצעות התחברות לטבעBarragan-Jason et) al., 2023.) בהנחיית קבוצות של אנשי חינוך וטיפול ובעבודה עם מטופלים בטבע, הבחנתי בשלבים קבועים בתהליך ההתחברות לטבע. אנסה כעת להמשיג לראשונה שלבים אלה ותקוותי, שבהמשגתם יוכל הקורא לאבחן את עצמו או את המטופלים, התלמידים או המשפחה שלו, באיזה שלב הם בתהליך. בדומה למודלים אחרים של התפתחות טיפולית-תהליכית, ניתן בכל שלב להתקדם רק שלב אחד למעלה, ויש פעולות ותובנות שאותן יש להשיג כדי לעבור לשלב הבא.

שלב הכניסה: שער הבחירה

לפני השלבים, יש צורך בתנאי מקדים אחד והוא הבחירה, שאותה נתאר כשער כניסה לתהליך. בעת הזו, שבה הטראומה לפתח רובצת, ולא ניתן לדעת מי חווה יותר טראומה ומי פחות, חשוב להכיר את הגישה מיודעת הטראומה לטיפול (Butler et al., 2011). בגישה זו, מתן הדגש על הבחירה הוא חשוב. הטראומה משמעותה היעדר שליטה, ולכן בגישה מיודעת הטראומה, יש להדגיש חזור והלוך את היכולת, הזכות והצורך של המטופל לבחור בעצמו. על כן, בטרם יתחיל כל התהליך יש לאפשר את היכולת והזכות לבחור באמת – האם יש מוכנות ורצון לצאת ולהתחבר לטבע? אין צורך להירתע אם אין מוכנות. מחקרים מראים, שגם מגע עקיף עם הטבע מביא לאותן השפעות: צפיה בתמונות או בסרטוני טבע, טיולי מציאות מדומה בטבע ומדיטציות מודרכות המתמקדות בדימויים חושיים של טבע.

הצעות לפעילויות לעידוד כניסה בשער הבחירה

בקבוצה של גננות בהשתלמות שהנחיתי, ביקשתי לצאת לחורשה שליד הגן כדי להתחיל בסדנת ההשתלמות, ואולם, הקבוצה מיאנה לצאת. ראשית, בפטפוט שלכאורה רק ״מתעדכן״, ובהמשך לשאלתי האם יש רצון, הן התוודו שלמעשה הן חוששות מאוד מהתנאים שבחוץ.

כאשר אין נכונות לעבוד בחוץ, ניתן לגלות גמישות ולהביא את הטבע פנימה. למשל, עבודה יוצרת ביצירת קולאז׳ עם שאלה מנחה הרלוונטית לאופי הסדנה (״תיאור התהליך שעברת השנה״ או ״תיאור המערכת הגנית שאותה אני מובילה״). ניתן לעשות זאת באמצעות מגזינים עם תמונות של טבע. בנוסף לכך, ניתן להביא שק עם חפצים מהטבע ולהשתמש למשחקים בעזרים, כדוגמת אצטרובלים, צדפים, נוצות עלים וענפים. בעזרת דמיון מודרך, ניתן לרמוז על היתרונות של עבודה בחוץ. ואכן במפגש הבא כבר נבנתה הסקרנות ומיד עם כניסתי עלו הבקשות לשחק את אותם משחקים שתיארתי שאפשר לשחק רק בחוץ.

לאחר שהתקבלה הבחירה, ישנם ארבעה שלבים מובחנים של חיבוריות לטבע:

בשלב הראשון: סלידה, ניתוק, ריחוק (חרדה, דחייה)

קוגניציה: הטבע הוא ״לא אני״ ו״לא נעים״

בין אם מתוך חרדה, רגישות תחושתית ו/או קשיים רפואיים (אלרגיות), או בשל היעדר חשיפה, המצויים בדרגה הראשונה של הליך החיבוריות לטבע חווים ניתוק מהטבע, וחשים בו בזרות וחוסר יכולת הימצאות. כאן יימצאו אלו שגדלו ונמצאים רוב זמנם בתוך עיר ורחוקים מסביבה טבעית.

הצעות לפעילויות בשלב הראשון

כאשר קבוצה טיפולית נמצאת בשלב הזה, ניתן לשמוע תואנות ותלונות בפני המטפלים על הבגדים המלוכלכים, או הרטובים מגשם. למשל, בקבוצה טיפולית אחת של כוח הטבע, המטפלים התמודדו עם תופעות אלו בצורה מכילה – מתקפת ומתחשבת, אך גם מסבירה ומכינה לבאות. הם הכינו את הקבוצה מבעוד מועד לכל תגובה – גופנית (הזמנה להיערך עם ביגוד והנעלה מתאימים), כמו גם פסיכולוגית (למשל מידע על הלו"ז, שיתוף במאמצים שנעשו כדי לייצר חוויה נעימה ו/או העלאת הסקרנות), שיכולה לעלות בכל מפגש, על ידי מכתב והודעות שנשלחו לפני מפגשים. במכתבים, כדי לנסוך ביטחון על המשתתפים, הייתה הכנה מראש על ידי מתן מידע והפחתת אי הוודאות, כך שהיציאה מאזור הנוחות תהיה יותר בחוויה של שליטה והימצאות. במהלך הפגישות הם הכינו את הסביבה לתנאים השונים, למשל בבניית מחסה, ושמו דגש על סיפוק צרכים ראשוניים של הזנה על ידי מדורה ופיקניק בכל מפגש. הדאגה לצרכים הראשוניים ביותר של הזנה בסיסית, למן המפגש הראשון, מאפשרת התחלה בטוחה של יצירת קשר שיוכל להתפתח.

שלב שני: התקרבות והתבוננות

איך מתחברים לטבע? המחקרים מראים, כי קשר פיזי (מגע עם אזורים טבעיים) מוביל לקשר פסיכולוגי (המידה שבה אנשים רואים את עצמם כחלק מהטבע). לאחרונה יצא סרט על אושן ראמזי, שנקרא "הלוחשת לכרישים", שבו תיעוד של פעליה המגוונים למען הצלת כרישים מסכנת הכחדה: באמצעים בירוקרטיים, מחקריים והעלאת מודעות חברתית. החוקרת הבחינה, שתמונות ברשתות החברתיות של מגע קרוב שלה בכרישים הן האפקטיביות ביותר להגברת המודעות. תיאורי ההבדלים בין הפרטים השונים, תקריב של הצלקות השונות, של הפציעות האיומות שהכרישים חווים בעקבות הציד המאסיבי, כל אלה מאפשרים לציבור את ההבנה שמדובר ביצור חי עם זכויות וצרכים, שהוא חלק משרשרת החיים ושפגיעה בו תביא לפגיעה בנו.

בדומה לכך, כדי לעבור מרתיעה ומהתרחקות למגמה של קרבה, יש צורך להבחין בפרטים הקטנים.

כאשר קבוצה של מטופלים הביעה רתיעה מלישה של אדמה לצורך קלטור לשם זריעה, המטפלת הביאה זכוכית מגדלת, ובחקירת החרקים, אחת המשתתפות שאלה על אמא של תולעת האדמה. מרגע זה, שבו החיה זוהתה כיצור עם הורים, הרתיעה מהאדמה סרה כליל.

התחברות משמעותית עם הטבע מתאפשרת באמצעות מיינדפולנס מבוסס טבע (קשיבות-טבע), כלומר תרגול של הפניית תשומת הלב לחוויה המיידית של הטבע (Wang et al., 2016). סקירת מחקרים הצביעה על כך, שקשיבות טבע וחיבור לטבע מגבירים זה את זה באופן הדדי (Schutte & Malouff, 2018), ולשניהם השפעות הדדיות, בריאותיות, נפשיות ופיזיות חיוביות (Howell et al., 2011). בסקירה של מחקרים על תוכניות מיינדפולנס מבוססות טבע, נמצאה השפעה מתונה על רווחה נפשית. השפעה זו חזקה יותר בסביבות טבעיות יותר (למשל, יער ביחס לגן) (Djernis et al., 2019).

פעילויות כמו הליכות קבוצתיות, סיורים מודרכים, טיולי תרמילאות, סדנאות חינוך סביבתי וגינון, חוויות מגורים, הכוללות שהייה של יום ולילה לפחות בסביבת טבע – כולן תורמות לחיזוק הקשר לטבע, וכולן ייתרמו אם ישולבו בהם תרגילי קשיבות. בעוד שפעילויות חד-פעמיות קצרות מציגות השפעה חיובית קטנה עד בינונית בטווח הקצר, הן אינן משפיעות משמעותית בטווח הארוך. לעומת זאת, תרגולים חוזרים, המתבצעים באופן יום-יומי, שבועי או מספר פעמים לאורך תקופה (מחמישה ימים ועד חודשיים), מובילים לעלייה מתמשכת וקבועה בהתחברות לטבע. כלומר, פעילות חזרתית ומתמשכת, המעודדת התבוננות בטבע, מאפשרת לפרט להתחיל להרגיש שהוא מקבל מהטבע הזנה, הרגעה, ויסות, שייכות ופרופורציה. בשלב זה, הפרט חווה שהטבע נותן לו משהו נעים.

תמונה: מגע פיזי עם הטבע משפר את הקשר הפסיכולוגי לטבע

הצעות לפעילויות להגברת ועידוד שלב ההתקרבות:

"הליכת קשת הצבעים" – כדי לשפר את מודעות הקשב וההרפיה, בזמן שאתם הולכים, אספו חומרים מעניינים מסביב, כמו עלים, זרדים, פרחים וזרעים. עשו זאת תוך התמקדות במציאת פריטים טבעיים בצבעים שונים. פעילות שמאפשרת מעבר מהמיקוד בחרדה הפנימית ("מציק לי, מגרד לי, לא נעים לי"), אל מיקוד חיצוני – על ידי התבוננות החוצה ואף הלאה, זימון הפליאה מהמגוון ומהיופי המתגלה בפרטים הקטנים.

שלב שלישי:  התיידדות, השלמה וקבלה, היכולת לשהות עם כל החוויות

בשלב זה יש קבלה של החסרונות – יש חיות מזיקות, יש סכנות, יש אי-נוחות, אך לצד כל אלו התמורה גדולה יותר. בשלב זה מבשילה הקוגניציה, שניתן לשהות בטבע על שלל חוויותיו ושהגמול גדול מסך חלקי החוויות. ההבנה היא שניתן לשהות עם הנעים ועם הלא-נעים ושכל חוויה היא גל של תחושה חולפת. בשלב הזה, המטופלים מוכנים לצאת מאזור הנוחות ויש אפשרות של עבודה בתסכול האופטימלי, האזור שאינו מוכר, ואף אינו מלחיץ, האזור שבו מתרחשת טרנספורמציה.

מודל אזור הלמידה (סנינגר, 2000[EM2])

.

הקבלה של חסרונות הטבע מאפשרת קבלה פנימית, קבלה של הטבע הפנימי, שגם הוא לעולם לא מושלם ונטול אתגרים. הקבלה החוצה מושלכת פנימה, וההבנה של הטבע שאינו שלם היא גם שלב במהלך הריפוי והשיקום. יש גשם, אבל אפשר לבנות מחסה. עצם פעולת הבנייה מאפשרת גם תיקון פנימי במידה מסוימת – אולי הבית שבו גדלתי אינו מושלם, אבל אני יכול לעשות פעולה שתשמור על עצמי. כאשר יש השלמה עם קשייו של הטבע וכאשר מובנת התמורה שיש ביחסים עם הטבע ושהתמורה גדולה מסך הקשיים, נסללת הדרך לשלב הבא.

הצעות לפעילויות להגברת ועידוד שלב הקבלה

יצירת הדיוקן "אין כמוני" – יצירה שמעודדת אהבה עצמית ואינדיבידואליות באמצעות יצירת דיוקנאות עצמיים מאוצרות טבע (ניתן להיעזר באלו שליקטנו בפעילות קודמת), המדגישים את הכוחות והתכונות הייחודיות שלנו. פעילות זו מגבירה את המודעות העצמית והניהול העצמי על ידי הכרה בחוזקות אישיות וביטוי יצירתי, ומסייעת למשפחות או לקבוצות ליצור קשרים ולבנות ביטחון ואיזון רגשי. היצירה מאפשרת קבלה של חוסר השלמות שלנו, ומציעה קונטרה לביקורת העצמית המושרשת בחברה המערבית. בהצגת הכוחות והייחודיות שלנו, אנו מבצעים מעשה נדיבות, שגם מזמין אחרים להיעזר במה שיש לנו להציע.

פעילויות של למידה על אורחות חייהם של מזיקים, חרקים וזוחלים.

פעילויות של מעקב והתמקדות בתמורות של הטבע: בחירת ״העץ שלי״; ״פינת העוצמה שלי״; מעקב כיצד אותו צמח או אותה חיה מסתגלים לסביבות שונות או לתנאי אקלים שונים.

שלב רביעי: אחדות – הטבע ואני כהרחבה אחד של השני, הרחבת העצמי, אכפתיות ואלטרואיזם

בשלב הגבוה ביותר בהתחברות לטבע, מתגבשת ההבנה, שהטבע זקוק לאכפתיות שלנו, שהטבע הוא הרחבה של העצמי ושאני כלול בטבע, עשייה למען הטבע היא עשייה למעני. עד כמה שהטבע כביר, נבון וזקן מאיתנו, למעשה זקוק לנו, הטבע זקוק לפעולות אקטיביות של שמירה, טיפוח והגנה. בעלי חיים נכחדים, מרחבי הטבע נגוזים והעצים נכרתים ונשרפים. אנו זקוקים לטבע שזקוק לנו, וכאשר ננקטות פעולות, ולו הקטנות ביותר, של פעולה מהפנים החוצה – נרקמים החיבורים המעמיקים והשלמים במערכת היחסים החיונית בין האדם לסביבתו, בין האדם לטבע, בין טבעו הפנימי של האדם לבין טבעו החיצוני. מנקודת המבט הטבע-תרפויטית, במקביל להבנה הזו, מתפתחת בשלב זה גם ההבנה לגבי הצורך לדאגה על טבענו הפנימי. עלינו להיות מכבדים, מטפחים ומגוננים, חומלים ואכפתיים כלפי עצמנו.

הצעות לפעילויות להגברת ולעידוד שלב האחדות

בחרו עץ אחד – ברחוב, בגינה, או במרחב ציבורי. טפחו אותו והקדישו לו זמן קבוע, נקו את סביבתו מלכלוך או מעשבים שוטים. הקדישו יומן מעקב להשתנותו עם הזמן, ציירו את השינוי או צלמו אותו בזמנים שונים ואולי ערכו תערוכה בביתכם.

כתבו מכתב תודה לצמח או לחיה שאתם אוהבים יותר.

זרעו פרחים במרחב הציבורי וקיימו מעקב אחר צמיחתם.

הצטרפו לפעילות למען שמירת הטבע או השתתפו בפעילויות התנדבותיות. זוהי דרך רבת עוצמה לחזק קשרים תוך לימוד מיומנויות חברתיות-רגשיות חשובות.

בחרו פרויקט משמעותי שכולם יכולים להשתתף בו, כגון ניקוי חוף או יער, ביקור במקלט לבעלי חיים, או אימוץ צמח או חיה לשיקום.

אנו לומדים אמפתיה על ידי הבנת צורכי הזולת, מפתחים מודעות חברתית על ידי חיבור לקהילות שונות ומתרגלים קבלת החלטות אחראית על ידי תרומה חיובית לחברה. חוויה משותפת זו מטפחת עבודת צוות, תקשורת ותחושת מטרה. אלו שיעורים חשובים המסייעים לבנות טוב לב, ביטחון וחוסן רגשי אצל ילדכם.

לסיכום

המאמר תיאר את ההתחברות לטבע כמבנה פסיכולוגי, המשקף כיצד אנשים חושבים, מרגישים ומתייחסים לטבע; את האופנים והשלבים בהתהוות התהליך ואת התועלות של ההתחברות לטבע לשם שיקום וחיזוק החוסן הנפשי. קשיבות-טבע היא תרגול של מיינדפולנס המתמקד בטבע, בחוויה במקום טבעי או בחפצים טבעיים או בדמיון של טבע. תרגול זה מאפשר אימון מכל מקום של חשיפה לטבע, מה שנמצא כמעודד את ההתחברות היעילה יותר לטבע.

מקורות

ברגר, ר' ולהד, מ' (2011). היער המרפא: טבע-תרפיה ושילוב אומנויות לטיפול בילדים לאחר משבר, תיאוריה ופרקטיקה. אח. 

בוגר, ר' והראל, א' (2025). "נשתול את הקקטוסים ביחד כדי שישמרו אחד על השני" – כוח הטבע בטיפול קבוצתי בילדים בצל טראומה. ספר העשייה הטיפולית בצל ה-7 באוקטובר. עמותת נט"ל.

הראל, א' (2022). מודל "כוח הטבע" לעבודה חינוכית-טיפולית: הטבע כמשאב לפיתוח חוסן ורווחה ולחיזוק מיומנויות חברתיות ונפשיות. פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4496

פרין, ו' (2020). להחליף את המים של הפרחים. תכלת.

רוסו-נצר, פ' וישראל, ד"מ (30 בדצמבר 2021). החיפוש האנושי אחר משמעות. פסיכולוגיה עברית.

Barragan-Jason, G., Loreau, M., de Mazancourt, C., Singer, M. C., & Parmesan, C. (2023). Psychological and physical connections with nature improve both human well-being and nature conservation: A systematic review of meta-analyses. Biological Conservation, 277, Article 109842.

Butler, L. D., Critelli, F. M., & Rinfrette, E. S. (2011). Trauma-informed care and mental health.

Directions in Psychiatry, 31(3), 197-212. Djernis, D., Lerstrup, I., Poulsen, D., Stigsdotter, U., Dahlgaard, J., & O’Toole, M. (2019). A systematic review and meta-analysis of nature-based mindfulness: Effects of moving mindfulness training into an outdoor natural setting. International Journal of Environmental Research and Public Health, 16(17), 3202.

Genç, M., & Alkar, O. Y. (2025). The effectiveness of nature-based interventions in combating PTSD: A meta-analysis and systematic review. Journal of Environmental Psychology, 102627.

Howell, A. J., Dopko, R. L., Passmore, H. A., & Buro, K. (2011). Nature connectedness: Associations with well-being and mindfulness. Personality and individual differences, 51(2), 166-171.

Schutte, N. S., & Malouff, J. M. (2018). Mindfulness and connectedness to nature: A meta-analytic investigation. Personality and Individual Differences, 127, 10-14. 

Wang, X., Geng, L., Zhou, K., Ye, L., Ma, Y., & Zhang, S. (2016). Mindful learning can promote connectedness to nature: Implicit and explicit evidence. Consciousness and cognition, 44, 1-7.

 Wilson, E.O (1984) Biophilia The President and Felows at Harvard College