הדרשה על התמרת אלימות ופחד

אטדנדה סוטה, #16 בארטהפדה, טאישו 198

1. הבה נקשיב ונתבונן כדי להבין כיצד, ממצב מאושר ובריא אנשים הביאו את החברה לכדי מצב של אימה ואלימות. כיצד פעולותיהם של הדורות הקודמים הביאו את המצב לכדי כך? אני רוצה לדבר על הסבל הזה ולספר לכם כיצד הצלחתי לשחרר פחד.  

2. אנשים בעולם חווים סבל רודף סבל, כמו דגים החיים בבריכה המתייבשת מדי יום. כשאנחנו נתונים בסבל, מחשבות אלימות מתעוררות בקלות, ומתוך בורות אנשים מבקשים להקל על סבלם על ידי הטלת אימה על אחרים והענשתם.  

3. העולם כולו בוער באלימות. מהומה שורה בכול. אף מקום אינו בטוח לגמרי. הכול חושבים שהם טובים מאחרים ומעטים יודעים כיצד לשחרר את אחיזתם בהשתוקקויותיהם. מתוך עיוורון לאמת הזו – אנשים ממשיכים להיאחז בתפיסותיהם השגויות.  

4. אנשים כובלים את עצמם בתפיסות השגויות האלה, ובכך מוסיפים על הבורות והסבל בחייהם. התבוננתי לעומק בתודעתם של מי שאינם מאושרים, וראיתי סכין חדה חבויה מתחת לסבלם. כיוון שאינם יכולים לראות את הסכין החדה החבויה בתודעתם – הם אינם מסוגלים לסבול את הכאב.  

5. הכאב הנגרם מהסכין החדה נמשך זמן רב ונותר ללא שינוי. אנשים אוחזים בסכין הזו בכל מקום שאליו הם הולכים, וכאבם דולף החוצה אל העולם. רק כאשר יוכלו לזהות את הסכין ולהוציאה מליבם – יחדל כאבם ותהיה להם הזדמנות להפסיק לרוץ.  

6. אל תתירו לאף כבל גשמי לכבול אתכם. על שורשי עשיית הרע והרוגז להיזנח. שחררו את אחיזתכם בהם ואל תפנו אליהם כמקלט. אם תוכלו להסיר מליבכם תשוקה מוטעית, תוכלו להתגבר על כל צרה. על המתרגלת להשתחרר ממעגל הסבל כדי להגשים את דרך השחרור שלה.  

7. כדי להיות מתרגלים אמיתיים, עליכם להיות מחויבים וכנים, ולא לעשות דבר המבוסס על תפיסה שגויה. היו ישרים בדרככם והימנעו משימוש בלשון מרמה. דעו כיצד לכבות את להבות השנאה ולפרק את מצבורי התשוקה המוטעית. אם תוכלו לפרום את כבלי המכאובים – תחלו לראות את חוף השחרור.  

8. זנחו את הגאווה, הימנעו משינת יתר ומשקיעה למצב של קהות. חיו ועבדו במתינות, והימנעו מהיסחפות אחרי רגשות הרוב. אל תִּשָּׁבוּ בחזויות מסנוורות ודעו כיצד להפנות אליהן את גבכם. תרגלו לעיתים קרובות מדיטציה על טבעם הריק של כל הדברים, כדי להגשים את השקט של הנירוונה.  

9. אל תעליבו איש. אל תתנו למראות חיצוניים מתעתעים למשוך או לשבות אתכם. אל תשקעו בתוך מיני שעשועים מתוך שכחה שמטרת התרגול שלכם היא להקל על סבל שבכם ושבזולת.  

10. הימנעו מהתבוססות בזיכרונות העבר וממחשבות שגויות על העתיד. זַהוּ מה קורה ברגע ההווה ואל תיסחפו בזה. בדרך זו תוכלו לצעוד לבד בכל מקום בעולם, בחמש היבשות ובארבעת הימים, ואיש לא יקנא בכם.  

11. אני טוען שרדיפת הנאות היא הכוח ההרסני ביותר. זהו השיטפון שבו שקוע העולם כולו. אם תוכלו לראות זאת – תוכלו למשול בכל הספקות. עליכם לרכז את תודעתכם במדיטציה על התהוות מותנית. עליכם להבין שאם לא תוכלו להתגבר על המכשול של תאוות חושים, יהיה לכם קשה לשים קץ לסבל.  

12. במשך הדורות, מספר האנשים שהיה להם הכוח לשחרר את אחיזתם בתאוות חושים היה מועט מאוד. ואולם מרגע שאתם, המתרגלים, שחררתם אחיזתכם בתשוקה – לא תרגישו שאיבדתם דבר ולא תזדקקו למקום אחר ללכת אליו. השיטפון שוכך מעצמו, ואין עוד דבר שיכול לכבול אתכם.  

13. בהסתמכו על כוחו של אמצעי התובנה, המוּני ("החכם") חוצה לגדה האחרת. הודות לתובנה זו אין לו או לה עוד חרדה, והוא או היא רואים שהם מוגנים. לידה, מוות, אסונות וקנאה אינם יכולים לתקוף אותם עוד. בעזרת כוחה של חריצות נכונה הם מגשימים שלוות אמת.  

14. כאשר לא נותרו עוד רעיונות שגויים – סבלכם מגיע לקיצו. מתרגלים מתבוננים בריקות של כל התופעות ואינם נתפסים בהן עוד. משהם רואים ישירות את הדרך הגדולה המובילה לשלווה, הם אינם שבויים עוד באף אחת מההשקפות הקיימות בעולם.  

15. כשמתרגלים אינם שבויים בהשקפה: "הגוף הזה הוא אני", כשהם רואים את טבעם הבלתי ניתן לתפיסה של דברים ואת היעדר קיומי אמיתי של עצמי נפרד – לא נותרת להם עוד סיבה לחרדה.
    

16. כשהבורות נעקרה, וכל נצריה החדשים הוסרו ואין להם אפשרות לצמוח מחדש, המתרגלת אינה נצמדת לדבר בסביבתה הקרובה, שכן הצורך להפלות בין חבר לאויב אינו קיים עוד.  

17. כשהיא חופשיה ממושגים של חומר ורוח כשני דברים נפרדים, כשהיא חופשיה מכל מושג ואינה רואה דבר להיאחז בו, וכשהיא מבינה שמרחב וחומר ריקים – אין דבר בשלושת הזמנים שיכול לגרום לה להתלונן בכעס.  

18. לאחר שהתעליתם לחלוטין מעל הרעיונות לגבי כל דבר, כולל הרעיון של אובייקט, אתם מיומנים בכל התרגולים המיטיבים. משתרגלתם ולימדתם ברהיטות את המשנה על היעדר תשוקה ועל היעדר דואליות, אינכם מהססים להשיב לכל שאלה המופנית אליכם.  

19. משהגעתם להבנה, אינכם צריכים עוד ללכת בעקבות אף אחד. כיוון שאינכם כמהים לאיש או שונאים איש, אתם זוכים בשלווה פנימית ומגשימים את השקט של הנירוונה.  

20. כשהוא בעמדה גבוהה, המוּני ("החכם") אינו חש גאווה. כשהוא בעמדה נחותה, הוא אינו נתון בתסביך. הוא שוהה בהשתוות נפש ואינו נשבה באף השקפה. אין עוד מחלוקת עם איש; שנאה וקנאה חדלו להתקיים. בעומדו במקום של תובנה אמיתית, הוא אינו חש אפילו גרגר של גאווה.  

על פי תרגום לאנגלית של תיך נאת האן, מתוך ארטהפאדה מספר 16, טאישו 198

(מקביל לאטאנדה סוטרה, סוטה ניפטה 4. 15, פסוקים 935-954).