איריס ג. כהן

אירועי השבעה באוקטובר היוו נקודת מפנה משמעותית במסעי האישי והרוחני. החדירה לישראל, הרצח והחטיפה ההמונית של האזרחים זעזעו אותי בכל ממד אפשרי – גוף, נפש ורוח. מצאתי את עצמי במצב מקוטע, רגע אחד פועלת כאילו הכול ממשיך כרגיל, וברגע אחר חווה אובדן תחושת זמן ומרחב, נטולת קרקע או כיוון, כמו דג באקווריום, שוכחת מאין באתי ולאן אני הולכת (צ'ודרון, 2001). מצב זה, המוכר בספרות המקצועית כ"ניתוק" (Dissociation) (Holmes et al., 2005; van der Kolk, 2014) ביטא את עומק הזעזוע שחוויתי.
בתקופה זו, כשלמדתי בבית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס, פגשתי במושג ה"סזורה" של ביון (ברגשטיין, 2012). הסזורה מתארת קטיעה של רצף הווייתי, המשקפת את המעברים העמוקים בנפש האדם – בין מצבי תודעה, בין רמות של משמעות, בין העבר להווה. בהקשר של הטראומה שחוויתי, הסזורה ייצגה את הקרע בחוויית הרציפות של העצמי, אך גם את הפוטנציאל לצמיחה ולהתחדשות.
הזעזוע העמוק התבטא בערעור תחושת הביטחון היסודית שלי (Erikson, 1968). עד אותו אירוע חשתי מוגנת, האמנתי שהממשלה והצבא הם הגופים המגנים עליי. האמון היסודי שלי במערכת התערער. החוויה שאני לא באמת מוגנת, בדיוק כמו אלו שנרצחו או נחטפו, הלמה בי וכמעט שיתקה אותי (van der Kolk, 2014). הקריאה האינטואיטיבית מתוכי הייתה לצאת מגבולות הבית, אולי כי הבית פתאום הורגש לא מוגן? אולי בגלל הזדהותי עם קורבנות הטבח? או אולי מתוך אמונה עמוקה שיש ביכולתי להרגיש בטוחה דווקא בטבע (Buzzell & Chalquist, 2009). הקשבתי לקול הפנימי ויצאתי להתחבר מחדש עם "אימא אדמה". הגוף שלי נענה בחיוב לקריאה העזה להתקרקע (Embodiment) ולהתאחד מחדש עם הטבע (זוהר, 2012; Buzzell & Chalquist, 2009).
בפארק הלאומי ברמת גן מצאתי מפלט. פסעתי בשבילים המוכרים, כמעט לבדי, שואפת לתוכי את אוויר הפארק ואת אוצרותיו בתשומת-לב מדיטטיבית(Germer & Neff, 2019). הייתי קשובה בהודיה לצלילים, לתנועות הגוף, להתרחבות ולכיווץ של השאיפה והנשיפה (ארבל, 2016). באותן דקות ארוכות הכרתי בכך שהחיים כל כך יפים ושבריריים בו-זמנית. כך חוויתי מחדש את תחושת ה"שלובהיות" Interbeing) (Hanh, 2020. בכל צעד התחברתי לאדמה, הרגשתי התרחבות בתוכי והתמסרתי לתרגול הכרת תודה (Emmons & McCullough, 2003). בשיחה פנימית עם עצמי, התמודדתי עם שאלות קשות על טבע האדם, על שנאה ורוע, על זעם ונקמה.
דרך תרגול תשומת הלב (Kabat-Zinn, 2013) וחידוש החיבור עם הטבע, גיליתי שמתחת לכל הרגשות, המחשבות ובהן השאלות הקשות, חבויים כמיהה לאהבה, כאב גדול ועצב, בדידות ותחושה אין סופית של חוסר אונים. החיבור המחודש עם הטבע תמך בפיתוח היכולת לשהות עם כל אלו, להיות בקבלה חסרת שיפוטיות עצמית וחמלה עצמית (Gilbert, 2010; Neff, 2003). הבנתי שקבלה איננה בהכרח "הסכמה" או "השלמה", אך היא חיונית עבורי כמו אוויר לנשימה! תובנה נוספת שעלתה בי הייתה ההבנה שישנם דברים שאין לי יכולת להבינם כרגע עם הכלים שיש ברשותי ועדיין אני יכולה לחיות ולהתפתח תחת הידיעה שהם קיימים. כמו הסזורה עצמה (ברגשטיין, 2012), שמייצגת גם קרע וגם פוטנציאל לצמיחה, מצאתי בתוך החוויה הטראומטית הזדמנות להעמקת החיבור למשמעות שחורגת מהחוויה האישית (Wellwood, 2002). בין לבין, יכולתי לחדש את ההכרה בכך, שיש ערך מרפא לחיבור עם הטבע (Buzzell & Chalquist, 2009).
המסע אל הפארק התחיל כמענה לקריאה ולחוויית קריעה, הסזורה (ברגשטיין, 2012). אני מסיימת את המסע עם תחושה עמוקה של השבה עצמית. כלומר, אני חוזרת לחוויית גוף, נפש ורוח אינטגרטיבית. המסע הזה נחווה כהתחדשות של חוזה "שלובהיותי" ביני לבין העולם (Hanh, 2020). בהתבוננות על החוויה שלי אני פוגשת בתוכי עוצמות חדשות ומפתיעות של תחושות ורגשות מטלטלים ואני מופתעת לגלות את יכולתי לקבלם, להתבונן בהם, לשהות איתם, להתערער וגם לשרוד אותם.
האם ואיך זה פוגש אותי כמטפלת? עם יד על הלב אומר, שעוד לפני שהתיימרתי לדעת כיצד ביכולתי לטפל באחרים, יצאתי למסע הזה פשוט כדי להושיע את עצמי. במבט לאחור, אני מרגישה שהטרנספורמציה שעברתי קשורה ביכולתי להחזיק בתוכי את רעיון השבר ופוטנציאל איחויו, כאומנות הקינצוגי (Kintsugi - תיקון מוזהב). אומנות הקינצוגי היפנית, הקשורה לטקס התה היפני העתיק, עוסקת בשבירה (מכוונת) ותיקון ספלי קרמיקה באמצעות לכה אורושי וזהב או כסף. אומנות הקינצוגי ממחישה תפיסות כפולות של אסון ושיפור (Keulemans, 2016), כמו גם את הפוטנציאל היצירתי והאסתטי שיש בכל שבר ואיחויו. מכאן נובעת התקווה שלי, שיש ביכולתי כמטפלת לשאת את חוויות הקרעים ופוטנציאל איחויים, אצל מטופליי, קצת יותר באמונה ובאומץ ופחות בבהלה.
מקורות
ארבל, ק' (2016). הדרשה על תשומת הלב לשאיפה ולנשיפה. בתוך ק' ארבל (עורך), דברי הבודהה:
תרגומים מתוך הכתבים הבודהיסטים המוקדמים (עמ' 125-114). אוניברסיטת תל אביב.
ברגשטיין, א' (2012). "כאן, שם ואי-שם": מחשבות על המפגש עם אזורים נידחים בנפש. בתוך ח' אהרוני
וא' ברגשטיין (עורכים), סזורה: תרגום מוער ומאמרים נוספים (עמ' 98-91). תולעת ספרים.
זוהר, ש' (2012). אני תמיד עושה שלושה דברים. בתוך מ' גלנטר (עורכת), החיים בגוף. טריצ'רי, הממלכה
המאוחדת.
ליבליך, מ' ( 2020). מתחת לאבק - לחשוף את התודעה הערה. בתוך מ' ליבליך (עורכת ), שבילי
המיינדפולנס מרחבי תרגול ביומיום (עמ' 81-45). כתר.
ליבליך, מ' וקמחי ל' (2018). מיינדפולנס וחמלה עצמית. בתוך מ' ליבליך (עורכת), מיינדפולנס להיות כאן
ועכשיו: תרגול, הגות ויישומים. כתר.
צ'ודרון, פ' (2001). המקומות שמפחידים אותך. פראג.
Buzzell, L., & Chalquist, C. (2009). Ecotherapy: Healing with nature in mind. Sierra Club
Books.
Emmons, R. A., & McCullough, M. E. (2003). Counting blessings versus burdens: An
experimental investigation of gratitude and subjective well-being in daily life. Journal of Personality and Social Psychology, 84(2), 377-389.
Erikson, E. H. (1968). Identity: Youth and crisis. W. W. Norton & Company.
Germer, C. K., & Neff, K. D. (2019). Teaching the mindful self-compassion program: A guide
for professionals. Guilford Press.
Gilbert, P. (2010). The compassionate mind: A new approach to life's challenges. New
Harbinger Publications.
Hanh, T. N. (2020). The heart of understanding: Commentaries on the Prajnaparamita Heart
Sutra (2nd ed.). Parallax Press.
Holmes, E. A., Brown, R. J., Mansell, W., Fearon, R. P., Hunter, E. C., Frasquilho, F., & Oakley,
D. A. (2005). Are there two qualitatively distinct forms of dissociation? A review and some clinical implications. Clinical Psychology Review, 25(1), 1-23.
Kabat-Zinn, J. (2013). Full catastrophe living: Using the wisdom of your body and mind to
face stress, pain, and illness (Rev. ed.). Bantam Books.
Keulemans, G. (2016). The Geo-cultural Conditions of Kintsugi. The Journal of Modern
Craft, 9(1), 15-34.
Neff, K. D. (2003). Self-compassion: An alternative conceptualization of a healthy attitude
toward oneself. Self and Identity, 2(2), 85-101.
Salzberg, S. (1995). Lovingkindness: The revolutionary art of happiness. Shambhala.
van der Kolk, B. (2014). The body keeps the score: Brain, mind, and body in the healing of
trauma. Penguin Books.
Welwood, J. (2002). Toward a psychology of awakening: Buddhism, psychotherapy, and the
path of personal and spiritual transformation. Shambhala.
Comentarios