ד"ר נטע רם-ולסוב וד"ר דינה פריד
מאמר זה הוא יצירה משותפת שנרקמה במרחב דיאלוגי שבו תרגול מיינדפולנס, יצירת אומנות חזותית ולמידה בתוכנית לפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס נשזרו יחדיו. במהלך המפגשים שנערכו ב"נווה שלום", במסגרת התוכנית, יצרנו שתינו, באופן ספונטני, בחומרי יצירה שהבאנו והנחנו במרחב הבין-אישי. בהתבוננות רטרוספקטיבית אישית ומשותפת, של כל אחת באומנות שיצרה ובתיעוד חוויות מתרגולי המדיטציה, נוכחנו כי המיינדפולנס והיצירה – כתהליך משולב – תמכו בטיפוח חמלה וחמלה עצמית. במאמר זה נשתף כמה ממחשבותינו סביב השילוב בין מיינדפולנס, חמלה ויצירה, ונציג פריטי אומנות שיצרנו בקורסים ספציפיים בתוכנית לפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס. כל יצירה תלווה ברפלקציה קצרה על אודות החוויה ומשמעותה בהקשר של חמלה וחמלה עצמית, פסיכותרפיה וטיפול באומנות.
חמלה בבודהיזם מתוארת כמצב תודעה המאפשר מפגש עם כאב וסבל, ללא דחייה או התנגדות (ליבליך וקמחי, 2018). חמלה עצמית נתפסת גם כתכונה וגם כמצב (Neff et al., 2021), ונמצאה קשורה ליכולת לוויסות עצמי, למוטיבציה ולתחושת מסוגלות עצמית (Kullman et al., 2024). ככל שישנה יותר חמלה עצמית, כך יהיו יותר יחס מיטיב לעצמי, תחושת אנושיות משותפת וקשיבות, ויהיו פחות שיפוט עצמי, בידוד והזדהות יתר (Neff, 2016).
בטיפול מבוסס חמלה, מוגדרת חמלה כרגישות כלפי הסבל של העצמי ו/או האחר, עם מחויבות לנסות להקל ולמנוע אותו (Gilbert, 2013), כאשר תרגול חמלה עצמית מבוססת מיינדפולנס תומך בהתפתחות רגשית וביכולת להתמודד עם רגשות של סבל אישי (Neff & Germer, 2013). חמלה עצמית מושרשת ויכולה להיות מטופחת על ידי כל אחד מהקודקודים של מודל הגמישות הפסיכולוגית של גישת הקבלה והמחויבות (Neff & Tirch, 2013; Polk et al., 2016). בגישה יצירתית לטיפול ממוקד חמלה ישנו דגש על עבודה רב-חושית, כשאחד הערוצים הוא דמיון ויצירת דימויים באומנות (Lucre & Clapton, 2021).
חמלה עצמית ניתנת לשיפור על ידי תרגול מיינדפולנס וקשורה לרווחה מקצועית (Kotera et al., 2021). בקרב מטפלי בריאות הנפש נמצא, כי לחמלה עצמית יש תרומה לבריאות ולרווחה נפשית באמצעות הפחתה במדדים של לחץ הקשור למקצוע, שחיקה, תשישות חמלה וטראומטיזציה משנית. הפחתה זו נעשית באמצעות שיפור במיומנויות טיפוליות ובהיבטים של תחושת מסוגלות עצמית מקצועית (Crego et al., 2022).
בהתבוננות רטרוספקטיבית ופנומנולוגית באומנות שיצרנו השנה, מתוך עולם הטיפול באומנות שממנו שתינו מגיעות, מצאנו כי המרחב היצירתי המשותף טיפח אצל כל אחת מאיתנו איכויות בשדה החמלה. בגישה של "תקשורת קשובה", "שיח היקום החומל" הוא תרגיל הממחיש את ההשתייכות הטבעית של מתרגל המדיטציה ליקום. כך חמלה עצמית וחמלה לאחר נמצאות באינטראקציה, מאפשרות תרגול נכון וצומחות ממנו (זוהר, 2018). באופן דומה, מתוך תרגול במרחב הבין-אישי והיצירתי ומתוך אינטראקציה דיאלוגית, יכולנו לראות כיצד תרגולי מדיטציה ויצירת אומנות נבעו זה מזה ותמכו זה בזה, בתהליך שטיפח ממדים של חמלה עצמית. נוכחנו כי הציורים תמכו בממד של מיינדפולנס ובממד של יחס מיטיב לעצמי (Neff, 2016). תיעוד היצירות בצילום כמו חיבר בין חוויה של תרגול מיינדפולנס לבין תוצאות אפשריות של התרגול, כגון שיפור בחמלה, ביצירתיות ובוויסות רגשי (Mahalingam & Rabelo, 2019). בגישה של טיפול באומנות מבוסס חמלה קשובה קיים שילוב בין תרגולי חמלה מבוססי מייינדפולנס ליצירה באומנות חזותית (Ho et al., 2019). תרגול חמלה עצמית משתנה בהתאם לנסיבות החיים ונועד גם לשיפור היצירתיות והפתיחות (ליבליך וקמחי, 2018). מתוך תרגולי המדיטציה ולאור המפגש עם התכנים הנלמדים בתוכנית לפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס, התהליך היצירתי ושפת הטיפול באומנות קיבלו עבור כל אחת מאיתנו משמעות חדשה במובנים של חמלה. התגובה האומנותית משתלבת באופן טבעי עם תרגול מיינדפולנס, מאחר שהיא מציעה מרחב לנוכחות ולעיבוד חוויות בצורה קשובה ומודעת (Fish, 2023). התגובה האומנותית התגלתה לא רק ככלי לביטוי אישי, אלא כדרך להעמיק את תרגול המיינדפולנס ולהרחיב את המודעות והחמלה העצמית. זהו גילוי שהוא כמצפן לדרך.
רשימות מתוך קורס "טיפול ממוקד חמלה" בהנחיית גבו וייס
"נתיבים". צבעי עיפרון ומים על נייר
נטע: "יצירות שנעשו לאחר תרגולי מדיטציית חמלה אפשרו ביטוי חזותי לדימויים ולתחושות שעלו במהלך התרגול, דיאלוג עימם ותובנה להמשך הדרך."
"בין איסוף לפיזור". צבעי מים על דף ארצ'ר
דינה: "באמצעות התהליך היצירתי, ניתן לתרגל את עקרונות המיינדפולנס – התמקדות ברגע הנוכחי, תשומת-לב לתחושות הגוף וחקר רגשות ללא שיפוטיות. יצירה אומנותית מאפשרת לעיתים להביא לתודעה רגשות מורכבים ותחושות פיזיות בצורה בלתי מילולית, תוך שמירה על מרחק בטוח ואפשרות להתבונן בהם ממקום קשוב ומקבל."
רשימות מתוך קורס "טיפול בקבלה ומחויבות" בהנחיית יערה ניצן

"קצוות נוגעים". צבעי מים על דף ארצ'ר
דינה: "גיליתי כי התגובה האומנותית משמשת ככלי משמעותי להעמקת תרגול של חמלה עצמית. תגובה זו, המתקיימת באמצעות יצירה אומנותית, מספקת מרחב לביטוי חוויות אישיות ולעיבוד רגשות מורכבים בדרך סמלית ולא-מילולית. התהליך אינו רק כלי טיפולי-מקצועי, אלא גם פרקטיקה אישית המעודדת את הקשר הפנימי ואת הרפלקציה ומסייעת בהבעת רגשות בצורה שאינה שיפוטית. כל אלה תורמים לתהליך של קבלה עצמית וחמלה כלפי עצמנו."

"מודל הגמישות הפסיכולוגית". צבעי עיפרון ומים על נייר
נטע: "בהתבוננות באומנות שיצרתי לאחר מדיטציה, המתארת את המודל, נוכחתי שאת הטבע מיקמתי בקודקודי 'קבלה' ו'ערכים', ואת 'העצמי בהקשר' ו'פעולה מחויבת' על כרית המדיטציה."
רשימות מתוך קורס "מיינדפולנס התייחסותי" בהנחיית שנטם זוהר

"אצטרובלים". צבעי עיפרון ומים על נייר
נטע: "סביבת היער וציור של הטבע תמכו ב"מודעות עצמית מבוססת הווה" עם יותר ממדים של אי-הזדהות כ'עצמי' לעומת הזדהות, ופחות "מודעות מבוססת נרטיב" (ליבליך, 2018). ציור האצטרובל שהבאתי מהיער ב'נווה שלום' וצילומו, היו כתנועה מ'קבלה עצמית' ל'חמלה עצמית'" (זוהר, 2018).

"סופות ושקט". צבעי מים על דף ארצ'ר
דינה: "התהליך היצירתי מסייע להישאר נוכחים גם ברגעים של קושי או כאב, תוך שהוא מאפשר להפוך את החוויה המורכבת להזדמנות ללמידה פנימית ולצמיחה רגשית. בכך, שילוב של תגובה אומנותית בתרגול מיינדפולנס מעצים את היכולת להיות בקשר עם עצמנו באופן מלא יותר ומטפח תחושת רווחה פנימית."
מקורות
ליבליך, מ' (2018). המסע מהעצמי אל המרחב. בתוך: מ' ליבליך (עורכת), מיינדפולנס להיות כאן ועכשיו: תרגול, הגות ויישומים (עמ' 182-156). הוצאת כתר.
ליבליך, מ' וקמחי ל' (2018). מיינדפולנס וחמלה עצמית. בתוך: מ' ליבליך (עורכת), מיינדפולנס להיות כאן ועכשיו: תרגול, הגות ויישומים (עמ' 131-95). הוצאת כתר.
זוהר, ש' (2018). תקשורת קשובה: מיינדפולנס בשדה הקשר. בתוך: מ' ליבליך (עורכת), מיינדפולנס להיות כאן ועכשיו: תרגול, הגות ויישומים (עמ' 257-244). הוצאת כתר.
Crego, A., Yela, J. R., Riesco-Matías, P., Gómez-Martínez, M. Á., & Vicente-Arruebarrena, A. (2022). The benefits of self-compassion in mental health professionals: A systematic review of empirical research. Psychology Research and Behavior Management, 15, 2599-2620. https://doi.org/10.2147/PRBM.S359382
Fish, B. J. (2023). Response art: A resource for practice and supervision, in person and online. Journal of Applied Arts & Health, 14(1), 73-84. https://doi.org/10.1386/jaah_00128_1
Gilbert, P. (2013). Mindful compassion. Hachette UK.
Ho, A. H. Y., Tan-Ho, G., Ngo, T. A., Ong, G., Chong, P. H., Dignadice, D., & Potash, J. (2019). A novel mindful-compassion art therapy (MCAT) for reducing burnout and promoting resilience for end-of-life care professionals: A waitlist RCT protocol. Trials, 20(1), 406. https://doi.org/10.1186/s13063-019-3533-y
Kotera, Y., & Van Gordon, W. (2021). Effects of self-compassion training on work-related well-being: A systematic review. Frontiers in Psychology, 12, 630798. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2021.630798
Kullman, S. M., Simpson, K. M., Semenchuk, B. N., Taylor, D., & Strachan, S. M. (2024). Self-compassion, physical activity, and psychological antecedents of physical activity: A scoping review of quantitative research. Sport, Exercise, and Performance Psychology, 13(3), 254-271. https://doi.org/10.1037/spy0000349
Lucre, K., & Clapton, N. (2021). The Compassionate Kitbag: A creative and integrative approach to compassion‐focused therapy. Psychology and Psychotherapy: Theory, Research and Practice, 94, 497-516. https://doi.org/10.1111/papt.12291
Mahalingam, R., & Rabelo, V. C. (2019). Teaching mindfulness to undergraduates: A survey and photovoice study. Journal of Transformative Education, 17(1), 51-70. https://doi.org/10.1177/1541344618771222
Neff, K. D. (2016). The self-compassion scale is a valid and theoretically coherent measure of self-compassion. Mindfulness, 7(1), 264-274. https://doi.org/10.1007/s12671-015-0479-3
Neff, K. D., & Germer, C. K. (2013). A pilot study and randomized controlled trial of the mindful self‐compassion program. Journal of Clinical Psychology, 69(1), 28-44. https://doi.org/10.1002/jclp.21923
Neff, K., & Tirch, D. (2013). Self-compassion and ACT. In T. B. Kashdan, & J. Ciarrochi (Eds.), Mindfulness, acceptance, and positive psychology: The seven foundations of well-being (pp. 78-106). New Harbinger Publications, Inc.
Neff, K. D., Tóth-Király, I., Knox, M. C., Kuchar, A., & Davidson, O. (2021). The development and validation of the state self-compassion scale (long-and short form). Mindfulness, 12, 121-140. https://doi.org/10.1007/s12671-020-01505-4
Polk, K. L., Schoendorff, B., Webster, M., & Olaz, F. O. (2016). The essential guide to the ACT Matrix: A step-by-step approach to using the ACT Matrix model in clinical practice. New Harbinger Publications.
Comments